פרק ג, משנה א: מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד. וְאִם גִּלַּח לְיוֹם שְׁלשִׁים, יָצָא. הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם, אִם גִלַּח לְיוֹם שְׁלשִׁים לֹא יָצָא:
פרק ג, משנה א: מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵינִי נָזִיר', ולא פירט כמה ימים יהיה נזיר, הרי הוא נזיר שלשים יום, וכפי שהתבאר לעיל שסתם נזירות היא שלשים יום, ולכתחילה מְגַלֵּחַ ביוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד, לאחר שעברו עליו שלשים ימי נזירות שלמים, וְאִם גִּלַּח לְיוֹם שְׁלשִׁים עצמו, יָצָא, כיון שלענין זה אנו אומרים שמקצת היום ככולו. אבל אם אמר הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם, כיום שפירש בפיו את מנין הימים יש צורך שיספור שלשים יום שלמים, ויגלח ביום שלשים ואחד, ואִם גִלַּח לְיוֹם שְׁלשִׁים עצמו, לֹא יָצָא, אלא צריך לחזור ולמנות שלשים יום אחרים.
