משנה ב: מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת, מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד, וְאֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד. וְאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים, מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִּלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא. וְזוֹ עֵדוּת הֵעִיד רַבִּי פַּפְּיַס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת, שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה שְׁלשִׁים יוֹם, מְגַלֵּחַ אֶת הַשְׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִּלַּח לְיוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא, שֶׁיּוֹם שְׁלשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן:
משנה ב: מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת, מְגַלֵּחַ אֶת הנזירות הָרִאשׁוֹנָה ביוֹם שְׁלשִׁים וְאֶחָד מתחילת ספירת ימי הנזירות, וְאֶת הנזירות הַשְּׁנִיָּה מגלח ביוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד מתחילת הנזירות הראשונה. וְאִם גִּלַּח אֶת הנזירות הָרִאשׁוֹנָה ביוֹם שְׁלשִׁים עצמו, שהתבאר לעיל (משנה א') שאם עשה כן יצא ידי חובתו, כיון שמקצת היום ככולו, מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה ביוֹם שִׁשִּׁים לתחילת הנזירות הראשונה, והיינו כיון שיום הגלוח עצמו, שהוא היום השלשים, נִמְנָה גם כיום האחרון של הנזירות הראשונה, וגם כיום הראשון של הנזירות השניה, והיום הששים הוא היום השלשים ואחד של הנזירות השניה. וְאִם גִּלַּח את הנזירות השניה ביוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא, כדין כל נזיר המגלח ביום השלשים, שיוצא בכך ידי חובתו, כיון שמקצת היום ככולו. וְזוֹ עֵדוּת שהֵעִיד רַבִּי פַּפְּיַס, עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת, שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה שְׁלשִׁים יוֹם, מְגַלֵּחַ אֶת הַשְׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִּלַּח לְיוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא, שֶׁיּוֹם שְׁלשִׁים עצמו עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן:
