משנה ב: הַסּוֹמֵךְ סֻכָּתוֹ בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה, כְּשֵׁרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ, פְּסוּלָה. סֻכָּה הַמְדֻבְלֶלֶת וְשֶׁצִּלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ, כְּשֵׁרָה. הַמְעֻבָּה כְמִין בַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ, כְּשֵׁרָה:
משנה ב: הַסּוֹמֵךְ את דפנות סֻכָּתוֹ בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה, כְּשֵׁרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הסוכה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ, פְּסוּלָה, כיון שרבי יהודה סובר שהסוכה צריכה להיות 'דירת קבע'.
סֻכָּה הַמְדֻבְלֶלֶת – שלא השכיב את הקנים באותו גובה, אלא אחד עולה ואחד יורד, אף שמתוך כך חמתה מרובה מצילתה, אנו מחשיבים זאת כאילו הקנים מושכבים בשוה, ואז תהיה צילתה מרובה מחמתה, וְכן סוכה שֶׁצִּלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ, כְּשֵׁרָה.
הַמְעֻבָּה כְמִין בַּיִת – סוכה שהניחו עליה סכך מרובה עד שהסכך נראה כתקרת הבית, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ, כְּשֵׁרָה:
