משנה ג: הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה, אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה, כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ עַל גַּבֵּי גָמָל, כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. שְׁתַּיִם בָּאִילָן, וְאַחַת בִּידֵי אָדָם, אוֹ שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן, כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב, שָׁלשׁ בִּידֵי אָדָם, וְאַחַת בָּאִילָן, כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָה בְּיוֹם טוֹב. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁנִּטַל הָאִילָן וִיכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב:
משנה ג: הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה, אף שהיא מיטלטלת ממקום למקום, אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה, אף שהרוחות שבים עוקרות אותה ממקומה, כְּשֵׁרָה, ובלבד שתעמוד הסוכה ברוח המצויה ביבשה, וְאף עוֹלִין לָהּ – ומותר לעלות בה אפילו בְּיוֹם טוֹב. עשאה בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ עַל גַּבֵּי גָמָל, כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב, שהרי אסרו חכמים לעלות על גבי אילן או לרכב על גבי בהמה בשבת או ביום טוב. אם שְׁתַּיִם מעמודי הסוכה נסמכים בָּאִילָן, וְאַחַת בִּידֵי אָדָם, אוֹ שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן, כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב, כיון שהאילן הוא חלק מהותי מהעמדת הסוכה, הרי הוא נחשב כמי שעולה על גבי אילן ביום טוב, ואסור. אבל אם שָׁלשׁ מעמודי הסוכה בִּידֵי אָדָם, וְאַחַת בָּאִילָן, שאף ללא התמיכה של האילן תעמוד הסוכה על ידי העמודים שעשה האדם, כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָה בְּיוֹם טוֹב. מסכמת המשנה, זֶה הַכְּלָל, כֹּל אופן שֶׁאף אם נִּטַל הָאִילָן וִיכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב:
