משנה ד: הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בֵין הָאִילָנוֹת וְהָאִילָנוֹת דְּפָנוֹת לָהּ, כְּשֵׁרָה. שְׁלוּחֵי מִצְוָה, פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה, חוֹלִין וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶן, פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה, אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עֲרַאי חוּץ לַסֻּכָּה:
משנה ד: הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בֵין הָאִילָנוֹת המחוברים לקרקע, וְהָאִילָנוֹת דְּפָנוֹת לָהּ, והם חזקים שאינם מתנועעים ברוח מצויה, ואף בין האילנות מילא קש ותבן שנשארים אף ברוח מצויה, כְּשֵׁרָה. שְׁלוּחֵי מִצְוָה, כגון ההולכים לפדיון שבויים וכדומה, פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה, כיון שהעוסק במצוה פטור מן המצוה. חוֹלִין וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶן, פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה, ואפילו חולה שאין בו סכנה, לפי שהמצטער פטור מן הסוכה, שנאמר 'בסוכות תשבו', והיינו ישיבה של דירה, וכל דבר שמחמתו היה יוצא מדירתו, יכול לצאת אף מסוכתו.
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עֲרַאי – כל אדם רשאי לאכול או לשתות באופן עראי, שלא בסעודת קבע, אף חוּץ לַסֻּכָּה, כיון שדרך בני אדם לאכול ולשתות עראי מחוץ לביתם.
