משנה ט: הַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה בְתוּלָה מְאֹרָסָה וְהִיא בְבֵית אָבִיהָ. בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם, הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשֵּׁנִי בְּחֶנֶק:
הַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, שהתבאר לעיל שחייב סקילה, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה, והיינו מגיל שתים עשרה ועד גיל שתים עשרה וששה חודשים, בְתוּלָה, מְאֹרָסָה – מקודשת, וְהִיא עדיין בְבֵית אָבִיהָ, שלא מסרה האב עדיין לשלוחי הבעל. ואם בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם, הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה, וְהַשֵּׁנִי, שבא עליה לאחר שכבר אינה בתולה, בְּחֶנֶק, כדין הבא על אשת איש.
