משנה ה: הַגּוֹיִם הָעוֹבְדִים אֶת הֶהָרִים וְאֶת הַגְּבָעוֹת, הֵן מֻתָּרִים וּמַה שֶּׁעֲלֵיהֶם אֲסוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים ז) לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, (שם יב) אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים, וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם. אֱלֹהֵיהֶם עַל הַגְּבָעוֹת, וְלֹא הַגְּבָעוֹת אֱלֹהֵיהֶם. וּמִפְּנֵי מָה אֲשֵׁרָה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם, אָסוּר. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי אוֹבִין וְאָדוּן לְפָנֶיךָ. כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הַר גָּבוֹהַּ וְגִבְעָה נִשָּׂאָה וְעֵץ רַעֲנָן, דַּע שֶׁיֶּשׁ שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה:
משנה ה: הַגּוֹיִם הָעוֹבְדִים אֶת הֶהָרִים וְאֶת הַגְּבָעוֹת, הֵן – ההרים עצמם מֻתָּרִים, לזרוע בהם ולחצוב מהם אבנים, כיון שאין המחובר לקרקע נאסר, וּמַה שֶּׁעֲלֵיהֶם אֲסוּרִים, והטעם שהציפוי שעל ההר או הגבעה אסור, כיון שֶׁנֶּאֱמַר 'לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ', שכל דבר הנמצא על עבודה זרה הנעבדת, אף שהיא עצמה אינה נאסרת, וכגון הר או גבעה, הציפוי שעליהם אסור. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, אין הציפוי שעליהם נאסר, כיון שנאמר 'אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן', ומהלשון 'אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים' יש לדרוש וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם – שאין ההרים נקראים כלל בשם אלוה, וכן 'אֱלֹהֵיהֶם עַל הַגְּבָעוֹת', וְלֹא הַגְּבָעוֹת אֱלֹהֵיהֶם, וכיון שאין ההרים והגבעות נחשבים כלל כעבודה זרה, ממילא גם הציפויים שלהם אינם נאסרים. מוסיפה המשנה ומבארת, וּמִפְּנֵי מָה אֲשֵׁרָה אֲסוּרָה, ואין דורשים 'תחת כל עץ רענן אלהיהם', ואין העץ עצמו אלוה, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם – שהרי ניטעו על ידי אדם, ואינם דומים להרים וגבעות שלא נעשו על ידי אדם, ולכן אותו עץ אָסוּר. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי אוֹבִין – אבין ואפרש, מאחר ונאמר בתחילת הפסוק שההרים והגבעות אינם נאסרים, וְאָדוּן לְפָנֶיךָ מדוע נאמר בהמשך הפסוק 'תחת כל עץ רענן', שאתה אומר שאם נטעו לשם עבודה זרה הוא אסור, והרי מהפסוק משמע שדינו דומה לדין הרים וגבעות, שאינם נאסרים, אלא בא הכתוב לתת סימן בדבר, שכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא הַר גָּבוֹהַּ וְגִבְעָה נִשָּׂאָה וְעֵץ רַעֲנָן, דַּע שֶׁיֶּשׁ שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה:
