שנה ח: אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל הָאָרֶץ, אִם אֵין נוֹפוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלשָׁה טְפָחִים, מְטַלְטְלִין תַּחְתָּיו. שָׁרָשָׁיו גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָה טְפָחִים, לֹא יֵשֵׁב עֲלֵיהֶן. הַדֶּלֶת שֶׁבַּמֻּקְצֶה וַחֲדָקִים שֶׁבַּפִּרְצָה, וּמַחֲצָלוֹת, אֵין נוֹעֲלִין בָּהֶן, אֶלָּא אִם כֵּן גְּבוֹהִים מִן הָאָרֶץ:
אִילָן שֶׁהוּא מֵּיסֵךְ עַל הָאָרֶץ – אילן העומד ברשות הרבים, וענפיו נוטים לצדדים ויורדים למטה כמין קשת, עד שראשי הענפים קרובים לארץ, אִם אֵין נוֹפוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים – אם ראשי הענפים מגיעים עד פחות משלש טפחים מהארץ, מְטַלְטְלִין תַּחְתָּיו – מותר לטלטל בחלל שנוצר בין גזע העץ לבין ראשי הענפים.
דין נוסף: ואם היו שָׁרָשָׁיו של האילן גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, לֹא יֵשֵׁב עֲלֵיהֶן, כיון שגזרו חכמים איסור להשתמש באילן בשבת, מחשש שמא יבוא לתלוש ממנו, אמנם אם אין השרשים גבוהים שלשה טפחים מהקרקע, הרי אינם נחשבים כאילן אלא כחלק מהקרקע, ומותר להשתמש בהם.
הַדֶּלֶת שֶׁבַּמוּקְצֶה – דלת של מקום המוקצה ומיוחד לשימושים מסוימים, ואין דלת זו מחוברת בצירים אלא מונחת כמות שהיא בחלל הפתח, וְחַדָקִים שֶׁבַּפִּרְצָה – קוצים שהתקינם לסתום בהם פירצה, וּמַחְצָלוֹת המיועדות לסגור פתח מוקצה או פירצה, ואף המחצלת אינה מחוברת לאותו מקום, אלא מונחת כמות שהיא, אֵין נוֹעֲלִין בָּהֶן בשבת, כיון שנראה הדבר כבניה בשבת, שהרי לא היו מחוברים שם מערב שבת, אֶלָּא אִם כֵּן היתה הדלת, החדקין או המחצלת גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ אפילו במשהו, ואינם מונחים ממש על הקרקע, שאז ניכר שהם עשויים לכך, והנחתם בחלל הפתח אינה נראית כבניה.
