משנה יא: נֶגֶּר הַנִּגְרָר, נוֹעֲלִים בּוֹ בַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה. וְהַמֻּנָּח, כָּאן וְכָאן אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַמֻּנָּח מֻתָּר בַּמִּקְדָּשׁ, וְהַנִּגְרָר בַּמְּדִינָה:
משנתנו ממשיכה לעסוק בענין נגר: נֶגֶּר הַנִּגְרָר – נגר שאין בראשו גלוסטרא, והוא קשור בחבל אך אינו תלוי, ומתוך כך הוא נגרר על הארץ ואין ניכרת קשירתו, נוֹעֲלִין בּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, כיון שאין זה אלא איסור דרבנן, כיון שנראה הדבר כבנין, אך אין זה בנין ממש, ולא גזרו איסורים דרבנן במקדש, אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה – בשאר מקומות אסור לנעול בו כיון שנראה הדבר כבנין.
וְנגר הַמּוּנָח – שאינו קשור כלל, כָּאן וְכָאן – בין במקדש ובין במדינה, אָסוּר, כיון שזהו בנין ממש, האסור מן התורה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נגר הַמֻּנָּח, מֻתָּר בַּמִּקְדָּשׁ ואסור במדינה, כיון שאין בו אלא איסור דרבנן, שנראה הדבר כבנין. וְהַנִגְרָר מותר אפילו בַּמְּדִינָה, דכיון שהוא קשור, אף שאינו תלוי, אין הדבר נראה כבנין.
