משנה ז: יָצְתָה כַּת רִאשׁוֹנָה וְנִכְנְסָה כַּת שְׁנִיָּה. יָצְתָה שְׁנִיָּה, נִכְנְסָה שְׁלִישִׁית. כְּמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה כָּךְ מַעֲשֵׂה הַשְּׁנִיָּה וְהַשְּׁלִישִׁית. קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל. אִם גָּמְרוּ שָׁנוּ, וְאִם שָׁנוּ שִׁלֵּשׁוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁלְּשׁוּ מִימֵיהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִימֵיהֶם שֶׁל כַּת שְׁלִישִׁית לֹא הִגִּיעַ לְאָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה', מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מֻעָטִין:
משנתנו ממשיכה בתאור סדר הקרבת קרבן פסח:
יָצְתָה כַּת רִאשׁוֹנָה של מקריבי קרבן הפסח, וְנִכְנְסָה כַּת שְׁנִיָּה, והקריבה קרבנותיה. יָצְתָה כת שְׁנִיָּה, נִכְנְסָה כת שְׁלִישִׁית. כְּמַעֲשֵׂה הכת הָרִאשׁוֹנָה, וכמו שהתבאר לעיל, כָּךְ מַעֲשֵׂה הכת הַשְּׁנִיָּה וְהכת הַשְּׁלִישִׁית.
בשעת הקרבת קרבן הפסח, קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל – היו הלויים שרים את ההלל. אִם גָּמְרוּ את קריאת ההלל, שָׁנוּ – חזרו לקרותו פעם שניה. וְאִם שָׁנוּ – סיימו לקרותו פעם שניה, שִׁלֵּשׁוּ – חזרו לקרותו פעם שלישית. מוסיפה המשנה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁלְּשׁוּ מִימֵיהֶם – לא אירע מעולם שסיימו את ההלל פעם שלישית, לפי שהכהנים זריזים הם, וסיימו את הקרבת כל הקרבנות קודם שסיימו לקרותו שלש פעמים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִימֵיהֶם שֶׁל כַּת שְׁלִישִׁית לֹא הִגִּיעַ לְ'אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' שבקריאה הראשונה של ההלל, מִפְּנֵי שֶׁהיו עַמָּהּ – המשתתפים בה, מֻעָטִין, שרוב ישראל היו זריזים ומקדימים להקריב את קרבנם בשתי הכתות הראשונות.
