חמישי
כ"ז אייר התשפ"ו
חמישי
כ"ז אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת שבת, פרק ח, משניות ה-ו

משנה ה: אֲדָמָה כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּחוֹתַם הָאִגְּרוֹת זֶבֶל וְחוֹל הַדַּק כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵישָׁא חוֹל הַגַּס כְּדֵי לִתֵּן עַל מְלֹא כַף סִיד קָנֶה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קֻלְמוֹס וְאִם הָיָה עָבֶה אוֹ מְרֻסָּס כְּדֵי לְבַשֵּׁל בּוֹ בֵיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים טְרוּפָה וּנְתוּנָה בָאִלְפָס:

משנה ה: שיעור ההוצאה של אֲדָמָה – טיט אדום, שהיו משתמשים בהם לחתימה [בזמנם דרך החתימה היתה על ידי מילוי מקום החותם בטיט וכדומה, ומטביע בו האדם את חותמו, וכשמתייבש הטיט לא ניתן לפתוח את האיגרת או הכלי ללא שבירת החותמת], כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים – בכמות המספיקה לחתום שק גדול, שמובילים בו סחורה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שיעורו הוא כְּחוֹתַם הָאִגְּרוֹת, שזו כמות פחותה יותר.

זֶבֶל וְחוֹל הַדַּק, שיעורם הוא כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵישָׁא – כרתי.

חוֹל הַגַּס, שיעורו כְּדֵי לִתֵּן עַל מְלֹא כַף סִיד – כף של סיידים מלאה בחול זה.

קָנֶה, שיעורו כְּדֵי לַעֲשׂוֹת ממנו קֻלְמוֹס לכתיבה. וְאִם הָיָה הקנה עָבֶה, אוֹ שהיה מְרֻסָּס – מרוסק, שאינו ראוי לכתיבה, כְּדֵי להדליקו ולהניחו תחת הקדירה, בשיעור שיש כדי לְבַשֵּׁל בּוֹ בֵיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים, והיינו ביצת תרנגולת, שהיא קלה להתבשל יותר מכל הביצים, כשהיא טְרוּפָה – מעורבת בשמן, וּנְתוּנָה בָאִלְפָס שהוא כבר חם, שאז היא ממהרת להתבשל.

משנה ו: עֶצֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּרְוָד רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ חָף זְכוּכִית כְּדֵי לִגְרֹר בּוֹ רֹאשׁ הַכַּרְכַּר צְרוֹר אוֹ אֶבֶן כְּדֵי לִזְרֹק בָּעוֹף רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר כְּדֵי לִזְרֹק בַּבְּהֵמָה:

משנה ו: שיעור הוצאת עֶצֶם בשבת, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת ממנו תַּרְוָד – כף, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ חָף – שן למפתח. שיעור הוצאת זְכוּכִית, כְּדֵי לִגְרֹר בּוֹ רֹאשׁ הַכַּרְכַּר – כמין שיפוד של עץ שהאורגים משתמשים ב למתוח את חוטי השתי ולהפריד ביניהם, שלא יעלה חוט על חבירו, ומחדדים את השיפוד על ידי זכוכית. צְרוֹר – רגב אדמה, אוֹ אֶבֶן, שיעור הוצאתו בשבת הוא כשיש בו כְּדֵי לִזְרֹק בָּעוֹף, להבריחו. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר, שיעורו הוא כְּדֵי לִזְרֹק בַּבְּהֵמָה, להבריחה, שזהו שיעור גדול יותר.

https://2halachot.org/halacha/מסכת-עבודה-זרה-פרק-ד-משניות-א-ב-2