משנה ז: חֶרֶס כְּדֵי לִתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוּר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כְּדֵי לְקַבֵּל בּוֹ רְבִיעִית אָמַר רַבִּי מֵאִיר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי מִשָּׁם רְאָיָה וְלַחְשׂוֹף מַיִם מִגֶּבֶא:
משנה ז: שיעור הוצאת חֶרֶס, כְּדֵי לִתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ – כאשר מערימים ערימות של קורות, ויש ריוח בין קורה לחברתה, מניחים שם חתיכת חרס כדי שלא תתעקמנה הקורות, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שיעור החרס הוא כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוּר – ליטול בחרס גחלת בוערת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שיעורו הוא כְּדֵי לְקַבֵּל בּוֹ רְבִיעִית משקה. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, ששיעור החרס הוא כדי לחתות בו את האור, זֵכֶר לַדָּבָר – יש רמז לדבר מהפסוק, שנאמר בישעיה דרך משל על שבירת כלי של חרס לשברים קטנים 'וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ [-בשבריו] חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד', הרי שהשיעור הקטן ביותר של החרס הוא לחתות בו אש. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, אדרבה, מִשָּׁם רְאָיָה – מאותו מקום עצמו יש ראיה לדברי, שנאמר בסיום הפסוק 'וְלַחְשׂוֹף [-ולשאוב] מַיִם מִגֶּבֶא' [גומא קטנה], הרי שהשיעור הקטן הוא לשאוב מעט מים, והיינו שיעור רביעית, כדברי רבי יוסי.
פרק ט, משנה א: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּטַמְּאָה בְמַשָּׂא כַּנִּדָּה שֶׁנֶּאֱמַר תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ מַה נִּדָּה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא:
משנה א: אגב כך שבמשנה הקודמת הביאו התנאים אסמכתאות מפסוקים לדבריהם, מהו השיעור הקטן של כלי חרס, מובאות במשניות הבאות אסמכתאות לדרשות נוספות: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּטַמְּאָה בְמַשָּׂא – שהנושא עבודה זרה נטמא כַּנִּדָּה, ואף שלא נגע בעבודה זרה עצמה, אלא רק נשאה, שֶׁנֶּאֱמַר בישעיה (ל כב) לגבי עבודה זרה 'תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה, צֵא תֹּאמַר לוֹ', ו'דוה' הוא כינוי לאשה נדה [ו'תזרם' לשון זרות, שתהיה זרה אצלך], ללמדך, מַה נִּדָּה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא, שהיא מטמאת את הכלי הנושא אותה, אף אם לא נגע בה, אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא.
