פרק ח, משנה א: כָּל הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם טְהוֹרִין, חוּץ מִשֶּׁל שׁוּק הָעֶלְיוֹן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁבָּאֶמְצַע טְמֵאִין וְשֶׁבַּצְּדָדִין טְהוֹרִין. וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל, שֶׁבָּאֶמְצַע טְהוֹרִין וְשֶׁבַּצְּדָדִין טְמֵאִין, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהֵן מֻעָטִין מִסְתַּלְּקִין לַצְּדָדִין:
מדין תורה רוקו של זב או זבה מטמא את הנוגע בו, וגזרו חכמים על כל הגויים שיהיה דינם כזבים, ורוקם מטמא. משנתנו מבארת את דין רוק הנמצא בירושלים, ולא ידוע של מי הוא:
כָּל הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם, טְהוֹרִין, כיון שרוב בני האדם בירושלים הם ישראלים טהורים, חוּץ מִשֶּׁל שׁוּק הָעֶלְיוֹן, שאם נמצא שם רוק, הרי הוא טמא, לפי שהיו שם כובסים גויים, וגם זבים וזבות היו נמצאים שם, וסתם בני אדם לא היו הולכים שם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אף בשוק העליון יש חילוק, בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, רוקים שֶׁנמצאים בָּאֶמְצַע – באמצע הרחוב, טְמֵאִין, לפי שהזבים והזבות מצויים באמצע הרחוב, וְרוקים שֶׁבַּצְּדָדִין טְהוֹרִין, כיון ששם מהלכים בני האדם הטהורים. וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל, שאף בשוק העליון מצויים בני אדם רבים טהורים, רוקים שֶׁבָּאֶמְצַע טְהוֹרִין, כיון ששם מהלכים הטהורים ברגל, וְשֶׁבַּצְּדָדִין טְמֵאִין, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהֵן – הזבים והזבות מֻעָטִין בזמן הרגל, מִסְתַּלְּקִין לַצְּדָדִין:
