פרק ג, משנה א: אֵלּוּ קָדָשִׁים שֶׁוַּלְדוֹתֵיהֶן וּתְמוּרוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָהֶן, וְלַד שְׁלָמִים, וּתְמוּרָתָן, וּוְלָדָן וּוְלַד וְלָדָן עַד סוֹף הָעוֹלָם, הֲרֵי אֵלּוּ כַּשְּׁלָמִים, וּטְעוּנִים סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפָה וְחָזֶה וָשׁוֹק. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, וְלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִקְרַב. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא נֶחְלְקוּ עַל וְלַד וְלַד שְׁלָמִים וְעַל וְלַד וְלַד תְּמוּרָה, שֶׁלֹּא יִקְרַב. וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ, עַל הַוָּלָד, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא יִקְרַב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִקְרַב. הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי פַּפְּיָס עַל וְלַד שְׁלָמִים שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים. אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס, אֲנִי מֵעִיד, שֶׁהָיְתָה לָנוּ פָרָה זִבְחֵי שְׁלָמִים וַאֲכַלְנוּהָ בַפֶּסַח וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג:
פרק ג, משנה א: אֵלּוּ קָדָשִׁים שֶׁוַּלְדוֹתֵיהֶן וּתְמוּרוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָהֶן – כמו הקרבן הראשון, וְלַד שְׁלָמִים, וּתְמוּרָתָן – תמורת שלמים, וּוְלָדָן – ולד של תמורת שלמים או של ולד שלמים, וּוְלַד וְלָדָן, אפילו עַד סוֹף הָעוֹלָם, הֲרֵי אֵלּוּ כַּשְּׁלָמִים, וּטְעוּנִים סְמִיכָה – סמיכת הבעלים על הקרבן קודם הקרבתו, וּנְסָכִים, וּתְנוּפָה, וְחָזֶה וָשׁוֹק הניתנים לכהנים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, וְלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים, מחשש שאם ידע האדם שהולד של השלמים יהיה כמותה, ישהה את קרבנו עד שתלד, ויגדל ממנו עדרים עדרים של שלמים, והשהיית הקרבן אסורה, ולכן אין מקריבים אותו כלל, אלא סוגרים אותו ללא אוכל עד שימות. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, ולד השלמים יִקְרַב שלמים, ואין גוזרים שמא ישהה את הקרבן. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לֹא נֶחְלְקוּ חכמים ורבי אליעזר עַל וְלַד וְלַד של שְׁלָמִים וְעַל וְלַד וְלַד של תְּמוּרָה, שֶׁלֹּא יִקְרַב, כיון שמתוך מעשיו ניכר שהוא רוצה לגדל עדרים של שלמים, וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ, עַל הַוָּלָד הראשון של שלמים, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא יִקְרַב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִקְרַב. הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי פַּפְּיָס עַל וְלַד שְׁלָמִים שכך קיבלו מרבותיהם, שדינו הוא שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים. אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס, מלבד שכך קיבלתי מרבותי, אֲנִי מֵעִיד שנהגנו כן הלכה למעשה, שֶׁהָיְתָה לָנוּ פָרָה זִבְחֵי שְׁלָמִים, וַאֲכַלְנוּהָ בַפֶּסַח, וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג:
