פרק א, משנה א: בִּשְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. בְּבֵית אַבְטִינָס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינָס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִים שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרה בְּיָדָם. וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אֶלָּא פוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין וּמַנִּיחִים אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן, וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶן, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בִּמְסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית כִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ שָׁם אָדָם. פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ:
פרק א, משנה א:
קודם שיתחיל התנא לבאר את סדר הקרבת קרבן תמיד של שחר, מבאר הוא את סדר הנהגת הכהנים בלילה, מקומות שמירתם ואופן שכיבתם, ואחר כך יבאר את סדר השכמתם בבוקר להקריב את קרבן התמיד. נאמר בתורה (במדבר ג לח) "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת", ומכך שנאמר בפסוק זה שלש פעמים לשון 'משמרת', לימדה בכך התורה שהכהנים השומרים בבית המקדש מחולקים לשלש משמרות השומרים בשלש מקומות [ובמשכן היו שומרים אהרן הכהן ושני בניו]. ואין זו שמירה מגנבים וכדומה, אלא שמירה של גְּדֻלָּה וחשיבות, כמשמרות כבוד העומדים לפני ארמונות מלכים.
בִּשְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת היו הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּבֵית אַבְטִינָס, ששם היו מכינים את הקטורת, והיה זה בצד דרום של העזרה, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, ששם היו משאירים אש קטנה הדולקת תמיד, כדי שיוכלו ליטול ממנה למזבח, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד, ששם היתה אש גדולה תמיד, לחמם את הכהנים ההולכים יחפים על הרצפה ולבושים בבגד אחד בלבד, ובית הניצוץ ובית המוקד היו בצד צפון של העזרה. בֵּית אַבְטִינָס וּבֵית הַנִּיצוֹץ, הָיוּ עֲלִיּוֹת, ולא היתה להם תקרה, וְהָרוֹבִים – כהנים צעירים שעדיין לא הגיעו לגיל עשרים, ואינם ראויים לעבודה ממש בבית המקדש, היו שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד, לא היה עלייה, והיה מקורה בתקרה העשויה ככִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִים שֶׁל אֶבֶן – בכתלים הפנימיים שלו היו בליטות של אבן מדורגים, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, על גבי אותם רובדים של אבן היו ישנים הכהנים הזקנים של אותו 'בית אב' המשמש במקדש באותו יום [כי הכהנים היו מחולקים לעשרים וארבע משמרות, וכל משמרת עובדת שבוע אחד ומחולקת לשבעה בתי אב, וכל בית אב עובד יום אחד באותו שבוע], וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם – ברשות הזקנים, שלא היה אדם רשאי ליטול את המפתחות ללא רשותם. וּפִרְחֵי כְהֻנָּה – כהנים צעירים שכבר הגיעו לגיל עשרים וראויים לעבודה, שהיו שומרים שם, אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ, כלומר, היו ישנים על הארץ, כדרך שומרי חצרות המלכים, ולא על גבי מיטות [כיון שלא כל הכהנים היו שומרים כל הזמן, אלא חלקם היו ערים וחלקם ישנים, ומתחלפים ביניהם], ולֹא הָיוּ יְשֵׁנִים כשהם לבושים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אֶלָּא פוֹשְׁטִין את בגדי הכהונה, וּמְקַפְּלִין, וּמַנִּיחִים אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן – סמוך למקום הנחת ראשיהם, כדי שיוכלו ללובשם מיד כשיקומו [אבל לא תחת ראשיהם ממש, כיון שאסור להנות מבגדי כהונה שלא בזמן העבודה, ועוד, שיש באבנטים כלאיים], וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע טומאת קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶן, הרי הוא יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בִּמְסִבָּה – במחילה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה – תחת בית המקדש, כיון שבהיותו טמא אסור לו לשהות בעזרה, אך למערות שתחת המקדש מותר לטמא להכנס, כיון שלא התקדשו בקדושת המקדש, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין באותה מחילה מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, שם הוא טובל כדי להטהר מטומאתו, וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, כדי שיוכל להתחמם לאחר הטבילה, וּבֵית כִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד, ומבארת המשנה מדוע הוא מכונה כך, וְזֶה הָיָה כְבוֹדוֹ, מְצָאוֹ כשהוא נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ שָׁם אָדָם. מצאו כשהוא פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד הכהן שנטמא וְטָבַל, עָלָה מהמים וְנִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, בָּא [-חזר] וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים שבבית המוקד עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, ואז הוא יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ, כיון שעד שתשקע השמש הרי הוא 'טבול יום', ואסור לו לשהות בעזרה [אמנם קודם שנפתחו השערים התירו לו לשהות בבית המוקד בלילה, כיון שאיסור שהייתו בעזרה לאחר שטבל הוא מדרבנן, וכיון שנטמא כשהוא בעזרה הקילו והתירו לו להשאר שם עד פתיחת השערים].
