משנה ב: מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַמְּמֻּנֶּה. וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְּמֻנֶּה בָא, לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְּמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶן, מִי שֶׁטָּבַל יָבוֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה:
משנה ב: מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ – כהן הרוצה לתרום 'תרומת הדשן' [וזו העבודה הראשונה ביום, והיא מצוות נטילת גחלים של אברי העולה מראש המזבח והנחתן על הרצפה בצד המזבח, שנאמר (ויקרא ו ג) "וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ"], מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַמְּמֻּנֶּה, כיון שאין כהן נכנס לעבוד עבודה בבית המקדש, אפילו אם הוא טהור, עד שיטבול. שואלת המשנה, וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְּמֻנֶּה בָא, והרי אין לזה שעה קבועה, כי לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ [-סמוך לקריאת הגבר], מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו, וכיון שאין לו שעה קבועה, צריך הכהן להשכים כמה שיוכל, כדי שכאשר יבוא הממונה יהיה הוא מוכן לעבודה. הַמְּמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם – מקיש על דלת בית המוקד, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶן הממונה, מִי שֶׁטָּבַל, יָבוֹא וְיָפִיס – יבוא וישתתף בגורל. הֵפִיסוּ – עשו את הגורל [על ידי הוצאת אצבעות ומנין, כמבואר במסכת יומא (פרק ב)], זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.
