משנה ג: נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם. וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת, אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמַּעְרָב. הָיוּ בוֹדְקִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לִמְקוֹם (בֵּית) עוֹשֵׂי חֲבִתִּים. הִגִּיעוֹּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אָמְרוּ שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים:
משנה ג: נָטַל הממונה אֶת הַמַּפְתֵּחַ, וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ – דלת קטנה הקבועה באמצע הדלת הגדולה, העומדת בשער שבין בית המוקד לבין העזרה, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו כל הכהנים שהיו בבית המוקד וטבלו, וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר [-אש] בְּיָדָם. וְנֶחְלְקוּ הכהנים לִשְׁתֵּי כִתּוֹת [-קבוצות], כל כת עם אבוקה אחת, אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמַּעְרָב, כי העזרה עצמה היתה ללא תקרה, ורק סמוך לכתלים היו אכסדראות צרות וארוכות עם תקרה, ושם היו הכהנים הולכים, והָיוּ בוֹדְקִין שכל הכלים הנצרכים נמצאים במקומם וְהוֹלְכִין, עַד שֶׁמַּגִּיעִין לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִתִּים, ששם היו מכינים את חביתי הכהן הגדול, שהיה מקריב בכל יום. הִגִּיעוֹּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ – שתי הכתות שהקיפו את העזרה, אָמְרוּ זה לזה, שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם, כי כל הכלים נמצאים במקומם. הֶעֱמִידוּ שם את האנשים עוֹשֵׂי החֲבִתִּים, לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים.
