פרק ב, משנה א: רָאוּהוּ אֶחָיו שֶׁיָּרַד, וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ, מִהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן מִן הַכִּיּוֹר, נָטְלוּ אֶת הַמַּגְרֵפוֹת וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, סוֹנְקִין אוֹתָם לִצְדָּדֵי הַמִּזְבֵּחַ. אִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין, סוֹדְרִין אוֹתָם בַּסּוֹבֵב עַל הַכֶּבֶשׁ:
פרק ב, משנה א: רָאוּהוּ אֶחָיו הכהנים שֶׁיָּרַד מעל גבי המזבח, וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ לכיור, מִהֲרוּ [כדי לא לשהות זמן רב בעזרה בלא קידוש ידים ורגלים] וְקִדְּשׁוּ יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן מִן הַכִּיּוֹר, נָטְלוּ אֶת הַמַּגְרֵפוֹת [-כמו יעים, העשויים להעביר את הדשן ממקום למקום], וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת [-כמו מזלגות שהופכים בהם את חלקי הקרבנות שלא התאכלו באש], וְעָלוּ כולם לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין [-הַחֲלָבִים] שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ באש מִבָּעֶרֶב, סוֹנְקִין – מסלקים אוֹתָם לִצְדָּדֵי הַמִּזְבֵּחַ, עד שיסדרו את המערכה החדשה של העצים, ויחזירום להישרף כהוגן, אִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין – אם אין מקום בצדדי המזבח לכל האברים שנשארו שם, סוֹדְרִין אוֹתָם בַּסּוֹבֵב עַל הַכֶּבֶשׁ – על הכבש במקום שכנגד הסובב, המקיף את המזבח.
