משנה ג: הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בַּגִּזְרִין לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה. וְכִי כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַעֲרָכָה. הֵין. כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן. אֲבָל בְּאֵלּוּ רְגִילִין, בְּמֻרְבִּיּוֹת שֶׁל תְּאֵנָה וְשֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל עֵץ שָׁמֶן:
משנה ג: הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בַּגִּזְרִין – העלו לראש המזבח גזירי עצים, שנאמר (ויקרא ו ה) "וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר", לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה, והכהן שזכה בגורל בתרומת הדשן עולה ראשון עם שני גזירי עצים, ואחריו שאר הכהנים עם עצים נוספים. שואלת המשנה, וְכִי כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַעֲרָכָה, ומשיבה, הֵין – אכן, כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן, שהם עצים שפירותיהם חשובים, ומשום ישוב ארץ ישראל אין משתמשים בעציהם להדלקה, אֲבָל בְּעצים אֵלּוּ רְגִילִין להדליק, בְּמֻרְבִּיּוֹת – בענפים שֶׁל עץ תְּאֵנָה זקן, שכבר אינו עושה פירות, וְשֶׁל עץ אֱגוֹז, וְשֶׁל עֵץ שָׁמֶן, שכל אלו הם עצים הדולקים יפה באש, ואינם מעלים עשן רב.
