משנה ד: סִדֵּר הַמַּעֲרָכָה גְדוֹלָה מִזְרָחָה, וַחֲזִיתָהּ מִזְרָחָה, וְרָאשֵׁי הַגִּזְרִין הַפְּנִימִים הָיוּ נוֹגְעִים בַּתַּפוּחַ. וְרֶוַח הָיָה בֵּין הַגִּזְרִים שֶׁהָיוּ מַצִּיתִים אֶת הָאֲלִיתָא מִשָּׁם:
משנה ד: שלש מערכות עצים היו דולקות בכל יום במזבח, מערכה גדולה שעליה הקריבו את קרבן התמיד, ושאר קרבנות הבאים אחריו, מערכה שניה שממנה היו נוטלים אש להקטרת הקטורת על מזבח הפנימי, ומערכה שלישית שלא היו משתמשים בה לדבר מסוים, אלא לקיים את המצוה שנאמר (ויקרא ו ה) "וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה". הכהן שזכה בתרומת הדשן סִדֵּר את הַמַּעֲרָכָה גְדוֹלָה מִזְרָחָה – בצד מזרח של התפוח שבאמצע המזבח, וַחֲזִיתָהּ מִזְרָחָה – ועשו כמו 'חלון' ופתח בתוך סידור העצים כדי שתוכל הרוח להכנס שם וללבות את האש, וחלון זה פנה לצד מזרח, וְרָאשֵׁי הַגִּזְרִין הַפְּנִימִים של מערכה זו הָיוּ נוֹגְעִים בַּתַּפוּחַ, כי היו מקרבים את עצי המערכה לתפוח ככל האפשר, וְרֶוַח הָיָה בֵּין הַגִּזְרִים המסודרים במערכה, שֶׁהָיוּ מַצִּיתִים אֶת הָאֲלִיתָא מִשָּׁם – באותם רווחים היו מכניסים עצים דקים בוערים, ועל ידם הובערה המערכה כולה.
