פרק ה, משנה א: אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה, בָּרְכוּ בְרָכָה אַחַת, וְהֵן בֵּרֵכוּ. קָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, וַיֹּאמֶר, בֵּרְכוּ אֶת הָעָם שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, אֱמֶת וְיַצִּיב, וַעֲבוֹדָה, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. וּבַשַּׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לְמשְׁמָר הַיּוֹצֵא:
פרק ה, משנה א: לאחר שקראו הכהנים את קריאת שמע, אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה, בָּרְכוּ בְרָכָה אַחַת, והיא ברכת אהבה רבה, וְהֵן בֵּרֵכוּ [ואחרי שהאיר אור השמש בירכו ברכת 'יוצר אור', כיון שסדר הברכות אינו מעכב], קָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, שהם עיקר התורה, וקראו פרשת שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, וַיֹּאמֶר, בֵּרְכוּ אֶת הָעָם – ברכו כמו שאר העם שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, והן, אֱמֶת וְיַצִּיב, וַעֲבוֹדָה – ברכת 'רצה', וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים – קריאת הפסוקים בלבד, ללא נשיאת כפיים [וברכות אלו היו רק כדי שיתקבל קרבן התמיד לרצון, אך לא היו נפטרים בכך מתפילת שמונה עשרה], וּבַשַּׁבָּת היו מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לְמשְׁמָר הַיּוֹצֵא, שמשמר הכהנים היוצא מברך את משמר הכהנים הנכנס, ואומרים להם 'מי ששיכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה שלום וריעות'.
