פרשת ויקרא
"אם עולה קרבנו…" (ויקרא א ג)
מצוות עשה לעשות את קרבן העולה כמשפטו, שנאמר 'אם עולה קרבנו' וגו'.
משרשי המצוה, כמו שהתבאר לעיל (מצוה צה) לגבי מצוות בנית בית המקדש, שאין הטעם בזה לצורך ה', אלא לצורך בני האדם, שעל ידי פעולות אלו יוכשרו ויטהרו הלבבות, ויהיו מוכנים לקבלת הטובה מאת ה' יתברך.
מדיני המצוה, ששחיטת הקרבן היתה בעזרה, וכשרה אפילו בזרים, ומקבלת הדם ואילך צריכים לעבוד רק הכהנים.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, בכהנים, הראויים לעבוד בבית המקדש. וכהן שעבר ולא עשאה כסדר הזה, ביטל מצוות עשה זו.
