ג) היה אוכל בבית זה, ופסק סעודתו והלך לבית אחר, או שהיה אוכל וקראהו חבירו לדבר עמו ויצא לו לפתח ביתו וחזר, הואיל ושינה מקומו, צריך לברך למפרע על מה שאכל, וחוזר ומברך בתחלה המוציא, ואחר כך יגמור סעודתו:
ד) חברים שהיו יושבים לאכול, ויצאו לקראת חתן או לקראת כלה, אם הניחו שם זקן או חולה, חוזרין למקומן וגומרין סעודתן, ואינן צריכין לברך פעם שנייה. ואם לא הניחו שם אדם, כשהן יוצאין צריכין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין צריכין ברכה לכתחלה:
ה) וכן אם היו מסובין בשתיה, או לאכול פירות, שכל המשנה מקומו הרי פסק אכילתו, ולפיכך מברך למפרע על מה שאכל וחוזר ומברך שנייה לכתחלה על מה שהוא צריך לאכול. והמשנה מקומו מפינה לפינה בבית אחד, אינו צריך לחזור ולברך. אכל במזרחה של עץ התאנה, ובא לאכול במערבה, צריך לחזור ולברך:
ו) בירך על הפת, פטר את הפרפרת, והיינו מה שאוכלין בהן הפת ממיני התבשיל ופירות וכיוצא בהן, אבל אם בירך על הפרפרת, לא פטר את הפת. בירך על מעשה קדירה, פטר את התבשיל, בירך על התבשיל לא פטר את מעשה קדירה:
