א) כל הברכות כולן, פותח בהם ב'ברוך', וחותם בהם ב'ברוך', חוץ מברכה אחרונה של קריאת שמע, וברכה הסמוכה לחבירתה, שאין פותח בהן ב'ברוך', וחוץ מברכת הפירות והדומה לה שאינו חותם בה ב'ברוך', וברכת עשיית המצות, ומאלו הברכות שאמרנו שהן דרך שבח והודיה, יש מהן פותח בברוך ואינו חותם בברוך, ויש מהן שהוא חותם בברוך ואינו פותח בברוך, אלא מעט מברכת המצות כגון ברכת ספר תורה, ורואה קברי ישראל מאלו שהן דרך שבח והודייה. אבל שאר ברכות המצות, כולן פותח בהן בברוך, ואינו חותם:
ב) יש מצות עשה שאדם חייב להשתדל ולרדוף עד שיעשה אותה, כגון תפילין, וסוכה, ולולב, ושופר, ואלו הן הנקראין חובה, לפי שאדם חייב על כל פנים לעשות. ויש מצוה שאינה חובה, אלא דומין לרשות, כגון מזוזה ומעקה, שאין אדם חייב לשכון בבית החייב מזוזה כדי שיעשה מזוזה, אלא אם רצה לשכון כל ימיו באהל או בספינה, ישב, וכן אינו חייב לבנות בית כדי לעשות מעקה. וכל מצות עשה שבין אדם למקום, בין מצוה שאינה חובה בין מצוה שהיא חובה, מברך עליה קודם לעשייתה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
