ג) וכן כל המצות שהן מדברי סופרים, בין מצוה שהיא חובה מדבריהם כגון מקרא מגילה והדלקת נר בשבת והדלקת נר חנוכה, בין מצות שאינן חובה כגון עירוב ונטילת ידים, מברך על הכל קודם לעשייתן 'אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות', והיכן צונו, בתורה, שכתוב בה 'אשר יאמרו לך תעשה', נמצא ענין הדברים והצען כך הוא, אשר קדשנו במצותיו, שציוה בהן לשמוע מאלו החכמים שצונו להדליק נר של חנוכה, או לקרות את המגילה, וכן שאר כל המצות שמדברי סופרים:
ד) ולמה אין מברכין על נטילת ידים באחרונה – מים אחרונים, מפני שלא חייבו בדבר זה אלא מפני הסכנה, ודברים שהם משום סכנה אין מברכין עליהם, הא למה זה דומה, למי שסינן את המים ואחר כך שתה בלילה מפני סכנת עלוקה, שאינו מברך וצונו לסנן את המים, וכן כל כיוצא בזה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
