חמישי
כ"ו סיון התשפ"ו
חמישי
כ"ו סיון התשפ"ו

חיפוש בארכיון

ספר אהבה: הלכות ציצית, פרק א, הלכות ח-ט

ח) כמה חוליות הוא עושה בכל כנף, לא פחות משבע ולא יותר משלש עשרה, וזו היא מצוה מן המובחר. ואם לא כרך עליה אלא חוליא אחת, כשרה. ואם כרך התכלת על רוב הציצית, כשרה, ונוי התכלת שיהיו כל החוליות בשליש החוטין המשולשלין, ושני שלישיהן ענף [-חוטים מופרדים], וצריך לפרדו – להפריד את החוטים זה מזה, עד שיהיה כציצית שיער הראש:
ט) העושה
לבן בלא תכלת, לוקח אחד משמונה החוטין, וכורך אותו על שאר החוטין, עד שלישן – עד שיעור שליש שלהם, ומניח שני שלישיתן ענף. וכריכה זו, אם רצה לכרוך אותה חוליות חוליות כעין שכורך בתכלת, הרשות בידו, וזה הוא מנהגנו. ואם רצה לכרוך בלא מנין חוליות, עושה. כללו של דבר, יתכוין להיות החלק הכרוך שליש, והענף שני שלישים. ויש מי שאינו מדקדק בדבר זה בלבן. ואם כרך הלבן על רוב החוטין, או שלא כרך אלא חוליא אחת, כשרה:

https://2halachot.org/halacha/הקדמה-ד-4