רביעי
כ"ה סיון התשפ"ו
רביעי
כ"ה סיון התשפ"ו

חיפוש בארכיון

ספר אהבה: הלכות ציצית, פרק ב, ג-ד

ג) התכלת של ציצית, צריכה צביעה לשמה. ואם צבעה שלא לשמה, פסולה. והיורה שיש בה הצבע, אם צבע בה מעט צמר לבדקו אם הוא יפה אם לאו, נפסלה היורה כולה. אלא כיצד יעשה, לוקח הצבע מן היורה בכלי קטן, ומניח בו צמר שבודק בו, ושורף את שבדק כדי שלא יכשלו בו, שהרי הוא פסול, שהרי נצבע לשם בדיקה, ושופך הצבע שבכלי שבדק בו, שהרי טעמו ופסלו, וצובע התכלת בשאר הצבע שלא נפגם:
ד) התכלת,
אינה נלקחת [-אין קונים אותה] אלא מן המומחה, לפי שחוששין שמא נצבעה שלא לשמה. אמנם, אף על פי שנלקחה מן המומחה, אם נבדקה ונודעה שנצבעה באחד משאר צבעונין המשחירים שאינן עומדין, פסולה:

https://2halachot.org/halacha/הקדמה-ד-4