רביעי
כ"ה סיון התשפ"ו
רביעי
כ"ה סיון התשפ"ו

חיפוש בארכיון

ספר אהבה: הלכות ציצית, פרק ב, ז-ט

ז) המוצא תכלת בשוק, אפילו מצא חוטין פסוקין, פסולה. ואם מצא חוטים שזורין, כשרה. הלוקח טלית מצוייצת מן השוק מישראל, הרי היא בחזקתה. מן הכותי התגר [-הסוחר] כשרה, מן ההדיוט, פסולה:
ח) טלית
שהיא כולה אדומה או ירוקה או משאר צבעונין, עושה חוטי לבן שלה כעין צבעה, אם היא ירוקה עושה את חוטיה ירוקין, אם אדומה אדומין. היתה כולה תכלת, עושה לבן שלה משאר צבעונין, חוץ מן השחור, מפני שהוא נראה כתכלת, וכורך על הכל חוט אחד תכלת, כדרך שעושין בשאר ציציות שאינן צבועין:
ט) קשה
עונש מי שאינו מניח לבן, יותר מעונש שלא הניח תכלת, לפי שהלבן מצוי לכל, והתכלת אינו מצויה בכל מקום ולא בכל זמן, מפני הצבע שאמרנו:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

https://2halachot.org/halacha/הקדמה-ד-4