ד) הקורא קריאת שמע, כשהוא גומר פסוק ראשון של 'שמע ישראל', אומר בלחש 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', וחוזר וקורא כדרכו, בקול, 'ואהבת את ה' אלקיך' עד סופה. ולמה קורין כן, והרי אין 'ברוך שם' חלק מפרשת קריאת שמע, אלא מסורת היא בידינו, שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו, ציום וזרזם על יחוד השם, ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו, ושאל אותם ואמר להם, בני, שמא יש בכם פסלות, מי שאינו עומד עמי ביחוד השם, כענין שאמר לנו משה רבינו לפני מותו 'פן יש בכם איש או אשה' וגו', וענו כולם [-כל שנים עשר השבטים בני יעקב] ואמרו 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד', כלומר, שמע ממנו אבינו ישראל, ה' אלהינו, ה' אחד. פתח הזקן ואמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', לפיכך נהגו כל ישראל לומר שבח ששבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה של שמע ישראל, אמנם כיון שאין זה חלק מהפרשה, אומרים זאת בלחש:
ה) הקורא קריאת שמע, מברך לפניה ולאחריה. ביום, מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. ובלילה, מברך שתים לפניה ושתים לאחריה:
ו) ברכה ראשונה שלפניה ביום, יוצר אור ובורא חשך וכו'. וברכה שנייה, אהבת עולם אהבתנו. ושל אחריה, אמת ויציב. וברכה ראשונה שלפניה בלילה, מעריב ערבים וכו'. שנייה לה, אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת כו'. וברכה ראשונה של אחריה, אמת ואמונה. שנייה לה, השכיבנו:
תפריט
תפריט
שלישי
ח' תמוז התשפ"ו
