א) נשים, ועבדים כנעניים, וקטנים, פטורים מקריאת שמע. ומלמדין את הקטנים לקרותה בעונתה, ומברכין לפניה ולאחריה, כדי לחנכן במצות.
מי שהיה לבו טרוד ונחפז לדבר מצוה, פטור מכל המצות, ומקריאת שמע, לפיכך, חתן שנשא בתולה, פטור מקריאת שמע עד שיבא עליה, לפי שאין דעתו פנויה, שמא לא ימצא לה בתולים. ואם שהה עד מוצאי שבת ולא בעל, חייב לקרות ממוצאי שבת ואילך, שהרי נתקררה דעתו ולבו גס בה, אף על פי שלא בעל:
ב) אבל הנושא את הבעולה, אף על פי שעוסק במצוה, חייב לקרות קריאת שמע, הואיל ואין לו דבר שמבלבל דעתו, וכן כל כיוצא בזה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
