ט) אין המתפלל תפילת שמונה עשרה מפסיק תפלתו, אלא מפני סכנת נפשות בלבד. ואפילו אם היה מלך ישראל שואל בשלומו, לא ישיבנו, כיון שמלך ישראל לא יהרגנו מחמת כן, ואין כאן סכנת נפשות, אבל פוסק הוא מתפילתו כדי להשיב שלום למלך עובד כוכבים, שמא יהרגנו. היה עומד בתפלה, וראה מלך עובדי כוכבים, או אנס [-שודד] בא כנגדו, יקצר בתפילתו כדי לסיים לפני שיגיעו אליו, ואם אינו יכול לקצר, יפסיק. וכן אם ראה נחשים ועקרבים באים כנגדו, אם הגיעו אליו, והיה דרכן באותן המקומות שהן ממיתין, פוסק ובורח. ואם לא היה דרכן להמית, אינו פוסק:
י) נשים, ועבדים כנעניים, וקטנים, חייבים בתפלה. וכל איש שפטור מקריאת שמע, פטור מן התפלה. וכל המלוין את המת, אף על פי שאין למטה צורך בהן, פטורין מן התפלה:
תפריט
תפריט
שני
ל' סיון התשפ"ו
