ט) מי שצריך ליכנס לבית הכנסת שלא לשם תפילה, אלא כדי לקרות תינוק או לקרוא לחבירו, יכנס, ויקרא תחילה מעט בתורה, או יאמר שמועה מדברי חז"ל, ואחר כך יקרא לחבירו, כדי שלא יכנס בשביל חפציו בלבד. ואם אינו יודע לקרוא וללמוד, יאמר לתינוק מן התינוקות הנמצא בבית הכנסת קרא לי הפסוק שאתה קורא בו, או אפילו רק ישהה מעט בבית הכנסת, ואחר כך יצא, שהישיבה שם מעסקי המצות היא, שנאמר 'אשרי יושבי ביתך' וגו':
י) מי שנכנס לבית הכנסת להתפלל או לקרות בתורה, מותר לו לצאת בפתח שכנגדו אפילו אם עושה כן כדי לקרב את הדרך, כיון שלא היתה כניסתו לשם כך. ומותר לאדם ליכנס לבית הכנסת במקלו, במנעלו, ובאפונדתו [-בגד הסמוך לגוף שלובש האדם כדי יתלכלכו בגדיו העליונים מזיעתו], ובאבק שעל רגליו. ואם היה צריך לרוק, ירוק בבית הכנסת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
