ו) נזדמנה לו בסוף השורה תיבה בת שתי אותיות, לא יזרקנה בין הדפין, שתהיה כולה תלויה באויר שבין עמוד לעמוד, אלא יחזיר לתחלת השיטה הבאה. נזדמנה לו בתוך השיטה תיבה בת עשר אותיות או פחות או יתר, ולא נשאר מן השיטה כדי לכתוב את כולה בתוך הדף, אם יכול לכתוב חציה בתוך הדף וחציה חוץ לדף, כותב, ואם לאו, שיהיה יותר מחציה מחוץ לדף, מניח המקום פנוי, ומתחיל מתחלת השיטה:
ז) ומניח בין כל חומש וחומש ארבע שיטין פנויות בלא כתיבה, לא פחות ולא יתר, ויתחיל החומש מתחלת שיטה חמישית. וכשיגמור את התורה, צריך שיגמור באמצע שיטה שבסוף הדף. ואם נשאר מן הדף שיטין הרבה, מקצר ועולה, כגון שיכתוב מעט מילים בכל שורה, על ידי שימתח את האותיות עצמן שתהיינה ארוכות יותר מהרגיל, או שיעשה אותיות גדולות מהרגיל, באופן שכל שורה תהיה בגובה של כמה שורות רגילות, ומתחיל את המילים האחרונות מתחלת השיטה שבסוף הדף, ולא יגמור את השיטה, ומתכוין עד שיהיה 'לעיני כל ישראל' באמצע שיטה שבסוף הדף:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
