יב) הלוחש על המכה, וקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא פסוק מהתורה על התינוק שלא יבעת [-שלא יפחד], והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן, לא די להם שהם בכלל מנחשים וחוברים, אלא שהן בכלל הכופרים בתורה, שהן עושין דברי תורה רפואת גוף, ואינן אלא רפואת נפשות, שנאמר 'ויהיו חיים לנפשך'. אבל הבריא שקרא פסוקין ומזמור מתהילים כדי שתגן עליו זכות קריאתן, וינצל מצרות ומנזקים, הרי זה מותר:
יג) איזהו דורש אל המתים, זה המרעיב את עצמו, והולך ולן בבית הקברות, כדי שיבא מת בחלום ויודיעו מה ששאל עליו [-אותו]. ויש אחרים שהם לובשים מלבושים ידועים, ואומרים דברים, ומקטירין קטרת ידועה, וישנים לבדן, כדי שיבא מת פלוני ויספר עמו בחלום. כללו של דבר, כל העושה דבר כדי שיבא המת ויודיעו, לוקה, שנאמר 'לא ימצא בך מעביר וגו' ודורש אל המתים':
תפריט
תפריט
שבת
י"ב תמוז התשפ"ו
