ג) מניחין קדרה על גבי האש, או בשר בתנור או על גבי גחלים, והן מתבשלים והולכין כל השבת, ואוכלין אותה בשבת. ואמנם יש בדבר זה דברים שהן אסורין מדרבנן, גזירה שמא יחתה בגחלים בשבת:
ד) כיצדף תבשיל שלא בָשַׁל כל צרכו, וחמין שלא הוחמו כל צרכן, או תבשיל שבשל כל צרכו וכל זמן שמצטמק הוא יפה לו ומשביח יותר, אין משהין אותו על גבי האש בשבת, אף על פי שהונח מבעוד יום, גזרה שמא יחתה בגחלים כדי להשלים בשולו, או כדי לצומקו ולהשביחו, לפיכך, כיון שהאיסור הוא רק מחמת גזירה שמא יבוא לחתות בגחלים, אם גרף את האש או שכסה את אש הכירה באפר, או בנעורת הפשתן הדקה, או שעממו הגחלים שהרי הן כמכוסות באפר, או שהסיקוה בקש או בגבבא או בגללי בהמה דקה שהרי אין שם גחלים בוערות, הרי זה מותר לשהות עליה, שהרי הסיח דעתו מזה התבשיל, ויחכה עד שיתבשל מעצמו, ואין גוזרין שמא יחתה באש:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
