כג) ישראל שעשה מלאכה בשבת, אם עבר ועשה בזדון, אסור לו ליהנות באותה מלאכה לעולם, ושאר ישראל מותר להם ליהנות בה למוצאי שבת מיד, שנאמר 'ושמרתם את השבת כי קדש היא', ללמד שרק היא קדש, ואין מעשיה קדש. כיצד, ישראל שבשל בשבת במזיד, למוצאי שבת יֵאָכֵל לאחרים, אבל לו לא יאכל עולמית. ואם בשל בשגגה, למוצאי שבת יאכל בין הוא בין אחרים מיד, וכן כל כיוצא בזה:
כד) פירות שיצאו בשבת חוץ לתחום, וחזרו לתוך התחום, אם היה הדבר בשוגג, יֵאָכְלוּ אפילו בשבת, שהרי לא נעשה בגופן מעשה, ולא נשתנו. במזיד, לא יאכלו עד מוצאי שבת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
