א) אין המוציא מרשות לרשות או המעביר ברשות הרבים חוץ לארבע אמות חייב, עד שיעקור חפץ מעל גבי מקום שיש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יתר, ויניח על גבי מקום שיש בו ארבעה על ארבעה טפחים:
ב) ידו של אדם, חשובה לו כאילו היתה מקום שיש בו ארבעה על ארבעה טפחים, לפיכך, אם עקר החפץ מיד אדם העומד ברשות זו, והניחו ביד אדם אחר העומד ברשות שניה, חייב. וכן אם היה עומד באחת משתי רשויות אלו, ופשט ידו לרשות שניה ועקר החפץ ממנה או מיד אדם העומד בה, והחזיר ידו אליו, חייב, ואף על פי שלא הניח החפץ במקום שהוא עומד בו, הואיל והוא בידו, הרי הוא כמונח בארץ:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
