כג) צבי שנכנס מעצמו לבית, ונעל אחד בפניו את הדלת, חייב. נעלוהו שנים יחד, פטורין. אמנם אם אין אחד יכול לנעול לבדו, ונעלוהו שנים, שניהם חייבין. ישב אחד על הפתח כשהצבי בתוך הבית, ולא מלאהו – לא מילא בגופו את חלל הפתח, ויכול הצבי לצאת דרך המקום הפנוי, וישב השני ומלאהו, השני חייב, שהרי מחמתו אין הצבי יכול לצאת. ישב הראשון ומלאהו, ובא השני וישב בצדו, אף על פי שעמד הראשון והלך לו, ונמצא שכעת אין הצבי יכול לצאת מחמת השני, הראשון חייב, והשני לא עשה כלום, ומותר לו לכתחילה לישב במקומו עד הערב, ולוקח הצבי. למה זה דומה, לנועל ביתו לשמרו, ונמצא צבי שמור בתוכו, שלא עשה כלום. נכנסה לו צפור תחת כנפיו [-בגדיו], יושב ומשמרה עד שתחשך, ומותר לכתחילה לעשות כן:
כד) הצד צבי זקן, או חיגר, או חולה, או קטן, שאינו יכול לברוח, פטור. המפרק בהמה חיה ועוף מן המצודה, פטור. הצד חיה ועוף שברשותו, כגון אווזין ותרנגולין ויוני (עלייה), פטור. הצד דבר שאין במינו צידה, כגון חגבים, הגזין, צרעין ויתושין ופרעושין וכיוצא באלו, הרי זה פטור:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
