יג) החורש את שדהו, או נרה, או זבלה בשביעית, כדי שתהיה יפה לזריעה במוצאי שביעית, קונסין אותו, ולא יזרענה במוצאי שביעית, ואין חוכרין אותה ממנו כדי לזורעה, אלא תהי בורה לפניו. ואם מת, יזרענה בנו:
יד) המעביר קוצים מארצו בשביעית כדי לתקנה למוצאי שביעית, או שסקל ממנה אבנים, אף על פי שאינו רשאי לעשות כן, לא קנסו אותו, ומותר לו לזורעה במוצאי שביעית:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
