יא) אין נותנין מהן [-מפירות שביעית או מדמיהם] לא לבלן, ולא לספר, ולא לספן, ולא לשאר האומנין, אבל נותן הוא למי שדולה מים מן הבור להשקותו מים, כיון שזה נחשב כמי שקונה מים בפירות שביעית, ומותר ליתן מפירות שביעית או מדמיהן לאומנין מתנת חנם, והם יעשו לו אומנות בחינם, ואף שיש בזה כעין הערמה, הדבר מותר:
יב) האומר לפועל 'הא לך איסר [-מין מטבע] זה, ולקט לי ירק היום', שכרו מותר, ואינו – אין האיסר נחשב כדמי שביעית, אלא מוציאו בכל מה שירצה, ולא קנסו את הפועל להיות שכרו כדמי שביעית. ואם אמר לו 'לקט לי בו היום ירק', כיון שאמר בפירוש 'בו', הרי זה כדמי שביעית, ואינו מוציאו אלא באכילה ושתייה כפירות שביעית:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
