י) דמי שביעית, אין פורעין מהם את החוב, ואין עושין בהן שושבינות [-מתנה שנותן אדם לחתן בעת חתונתו, ובתמורה לכך מתחייב החתן להשיב לאותו אדם מתנה דומה, כאשר יתחתן], ואין משלמין מהן תגמולין [-כשחבירו עושה עמו חסד, והוא משיב לו כגמולו, אסור לעשות כן מפירות שביעית], ואין פוסקין מהן צדקה לעניים בבית הכנסת, והיינו בסכום שחייבוהו בני העיר לתת לפי עשירותו, אסור לו לתת את אותו סכום או חלקו מפירות שביעית. אבל משלחין מהן דברים של גמילות חסדים, וצריך להודיע למקבל שהם פירות שביעית. וכן אין לוקחין מהם עבדים וקרקעות ובהמה טמאה, וכן שאר מטלטלין, כיון שאין קונים בפירות שביעית אלא מאכלים, ואם עבר ולקח, קנסוהו חכמים שיאכל כנגדן – יקנה בדמיהם פירות חולין, ויאכלם בקדושת שביעית, כדרך שעושה במעשר שני, ואין מביאין מהן קיני [-שתי יונים או שני בני יונה של] זבים וזבות ויולדות וחטאות ואשמות, ואם הביא, יאכל כנגדן. ואין סכים כלים ועורות בשמן של שביעית. ואם סך, יאכל כנגדן:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
