כב) כתב הפרוזבול תחלה, ואחר כך הלוה, אינו מועיל, אלא משמיט, עד שיכתוב הפרוזבול אחר שהלוה. נמצאת אומר, שכל מלוה הקודמת לפרוזבול, אינה נשמטת בפרוזבול זה, ואם הפרוזבול קודם למלוה נשמטת בפרוזבול זה:
כג) לפיכך, פרוזבול המוקדם, כשר. והמאוחר, פסול. כיצד, כתבו בניסן, והקדים זמנו מאדר, כשר, שהרי בכך שהקדימו את הזמן הורע כחו של המלוה, שאינו משמיט אלא עד אדר. אבל אם איחר זמנו וכתבו מאייר, פסול, שהרי מייפה כחו של המלוה, שאינו משמיט עד אייר, וזהו שלא כדין, שאין דינו שלא ישמיט אלא עד ניסן, בשעת מסירת הדברים לבית דין:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
