ו) מכרה לו והיא מלאה פירות, ולאחר שתי שנים גאלה המוכר, אינו יכול לומר לו לקונה 'החזירנה לי מלאה פירות כמו שמכרתי לך', אלא מחזירה לו כמו שהיא, לפיכך, אם מכרה לו כשהיא מלאה פירות לפני ראש השנה, וגאלה אחר שתי שנים, הרי זה אוכל שלש תבואות בשתי השנים, תבואה אחת שקיבל עם השדה בשעת המכירה, ועוד שתי תבואות שצמחו באותם שנתיים שהיתה השדה ברשותו, ואף על פי כן אינו מחשב עמו אלא לפי שתי שנים בלבד, שנאמר 'על פי השנים', לא על פי התבואות:
ז) הקנים והזמורות, שהדרך היא לחותכם מידי פעם, ופירות עצי שקמה שבתוכה [והיינו פירות קטנים שבשקמה, וכן קורות שחותכים מעצים אלו ומשתמשים בהם], הרי הן של לוקח, כשאר הפירות שלה. אבל אילן שנכסח [-נקצץ] או שיבש, שניהן אסורין בו, המוכר אינו יכול להשתמש באילן זה כיון שהוא שייך ללוקח עד היובל, והלוקח אינו יכול להשתמש בו כיון שיתכן שהמוכר יגאל קודם היובל, וצריך שישאר לו מה לגאול גם מהעצים, כיצד יעשה, ימכר אותו עץ, וילקח בדמיו קרקע, והלוקח אוכל פירותיה עד שתגאל השדה מידו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
