יב) מכרה שנה אחת לפני היובל, הרי הלוקח אוכל אותה גם בשנה שניה אחר היובל, שנאמר 'שני תבואות':
יג) מכר נקעים מלאים מים, או סלעים שאינם ראויין לזריעה, הרי זה פודה בפחות משתי שנים, שנאמר 'במספר שני תבואות', ללמד שרק שדה הראוי לתבואה הוא שאינה נגאלת אלא אחר שתי שנים, אבל שדה שאינה ראויה לתבואה, נגאלת אפילו קודם לכן. ואם לא גאלה, אף על פי שאינה ראויה לזריעה, חוזרת לבעלים ביובל:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
