פסקי הלכות על פי הרי"ף – מסכת גיטין, פרק שביעי (ג)

(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו השבוע ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה)

יט. חולה שרצה לגרש אשתו על תנאי כשימות כדי שלא תפול לפני יבם ואם עמד לא תהיה מגורשת ולא רצה לגרשה מעכשיו כדי שלא תטרף דעתו, כך הוא כותב בגט אחר שכותב התורף או אומר לה כשנותן לה הגט אם לא מתי לא יהיה גט ואם מתי יהיה גט ואם לא מתי לא יהיה גט, כדי שיהיה תנאי כפול והין קודם ללאו ולא יפתח פיו תחלה לפורענות, ואם מת תהיה מגורשת כשימות והוא שיגיע הגט לידה קודם מיתה. (גירושין פ"ט ה"כ)

כ. הרי זה גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת שאין זה כריתות, על מנת שתתני לי את הנייר הרי זה גט ותתן. (גירושין פ"ח)

כא. התנה עליה שתעשה דבר זה סתם הרי זה כמפרש יום אחד הואיל ולא פירש כמה זמן תעשה, כיצד אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שתעשי עמי מלאכה, על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני, אם עשת עמו מלאכה יום אחד או שמשה את אביו יום אחד או שהניקה בנו יום אחד בתוך הזמן שהבן יונק בו והוא בתוך ארבעה ועשרים חדש הרי זה גט, מת הבן או האב קודם שתניק או תשמש אינו גט. (גירושין פ"ח הי"ט)

כב. הנותן גט לאשתו על תנאי שתתן לו מאתים זוז וחזר והתנה עליה תנאי אחר בפני עדים שתשמש את אביו שתי שנים, לא ביטלו דבריו האחרונים את הראשונים אלא הרי זה כאומר לה עשי אחד משני התנאים, רצת משמשת רצת נותנת, ואין אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים מצטרפין, אבל אם התנה עליה שתתן לו מאתים זוז וחזר והתנה בפני שנים שתתן לו שלש מאות זוז, כבר בטל תנאי של מאתים וצריכה ליתן שלש מאות וכן כל כיוצא בזה. (גירושין פ"ח הי"ח)

כג. התנה עליה שתתגרש כשיעבור מכנגד פניה שלשים יום והיה הולך ובא הולך ובא ולא נתיחד עמה, כשילך וישהה שלשים יום תהיה מגורשת, ואף על פי שהיה הולך ובא בתוך שלשים יום הואיל ולא נתיחד עמה הרי זה גט כשר. בד"א בשהתנה ואמר הרי היא נאמנת עלי לומר שלא פייסתי אותה, אבל אם לא האמינה חוששין שמא פייס אותה כשהיה הולך ובא ומחלה לו וחזר ובטל הגט כשפייסה, ומפני חשש זה יהיה הגט פסול אחר השלשים יום. וכן האומר לאשה הרי זה גיטיך לאחר שנים עשר חדש והיה עמה במדינה חוששין שמא פייס אותה עד שיאמר נאמנת עלי שלא פייסתי. (גירושין פ"ט ה"ט)