א וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֨אוּ֙ בְּנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְהוָ֑ה וַיָּב֤וֹא גַֽם־הַשָּׂטָן֙ בְּתֹכָ֔ם לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְהוָֽה׃ ב וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן אֵ֥י מִזֶּ֖ה תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשֻּׁ֣ט בָּאָ֔רֶץ וּמֵֽהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ׃ ג וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן הֲשַׂ֣מְתָּ לִבְּךָ֮ אֶל־עַבְדִּ֣י אִיּוֹב֒ כִּי֩ אֵ֨ין כָּמֹ֜הוּ בָּאָ֗רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֣ר מֵרָ֑ע וְעֹדֶ֨נּוּ֙ מַֽחֲזִ֣יק בְּתֻמָּת֔וֹ וַתְּסִיתֵ֥נִי ב֖וֹ לְבַלְּע֥וֹ חִנָּֽם׃
֍ ֍ ֍
פרק ב (א) אחרי שעמד איוב בנסיון הראשון, של אובדן הבנים והקנינים, התנסה בנסיון נוסף של יסורי הגוף ומכאוביו: וַיְהִי הַיּוֹם, וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה', וַיָּבוֹא גַםהַשָּׂטָן בְּתֹכָם לְהִתְיַצֵּב עַל ה' [ובפעם הקודמת נכתב רק 'ויבוא גם השטן בתוכם', ולא נאמר שבא 'להתייצב', כיון שבאותה פעם לא הוצרך לקבל כח מיוחד לגרום למעשיו, מאחר וגם בדרכי הטבע יכולים להגרם דברים אלו, אלא שעד עתה השגיח ה' על איוב בהשגחה מיוחדת שלא ינזק ממונו ולא יארע דבר רע לילדיו, והיה לו די בכך שיסלק ה' את השגחתו הפרטית מעל איוב. אך עתה, שרצה לגרום נזק לגופו של איוב, ואיוב עצמו מצד הנהגותיו הטובות לא היה מרבה במאכל ומשתה וכדומה, שהם הדברים הגורמים לשחין ולשאר היסורים הבאים עליו, הרי גם אם היה ה' מסיר את השגחתו מעל איוב לא היה השטן יכול להביא עליו יסורים אלו, כיון שהטבע מתנגד לכך, והוצרך שיבואו עליו היסורים הללו בהשגחה פרטית, ולכן נאמר שבא השטן 'להתייצב', והיינו לקבל את הכח המיוחד שעל ידו יגרום לאיוב יסורים אלו].
(ב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן, אֵי מִזֶּה תָּבֹא, כלומר, אחרי שכבר בפעם הראשונה אמר השטן לה' שהחסרון וההעדר נמצאים בארץ, שאלו עתה ה' על היסורים שהוא רוצה להביא על איוב, כיצד יביאם עליו. וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה', וַיֹּאמַר, גם דבר זה בא באותן שתי דרכים שבאים שאר הנזקים, מִשֻּׁט בָּאָרֶץ – מהדברים המקריים המתרחשים בארץ, וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ – ומהדברים הקבועים בהנהגת העולם.
(ג) וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן, הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב, שאי אפשר שיחול בו ההפסד הטבעי, כִּיאֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר, יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע, ולכן אף בדרכי הטבע לא יבואו עליו מחלות ויסורים, וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ גם אחרי שאיבד את ממונו ואת ילדיו, וַתְּסִיתֵנִי בוֹלְבַלְּעוֹ חִנָּם, כי התברר עתה שהוא עובד את ה' מאהבה, ולא מיראת העונש או מתקווה לגמול.
