ד כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל דִּרְשׁ֖וּנִי וִֽחְיֽוּ׃ ה וְאַֽל־תִּדְרְשׁוּ֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וְהַגִּלְגָּל֙ לֹ֣א תָבֹ֔אוּ וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע לֹ֣א תַֽעֲבֹ֑רוּ כִּ֤י הַגִּלְגָּל֙ גָּלֹ֣ה יִגְלֶ֔ה וּבֵֽית־אֵ֖ל יִֽהְיֶ֥ה לְאָֽוֶן׃ ו דִּרְשׁ֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה וִֽחְי֑וּ פֶּן־יִצְלַ֤ח כָּאֵשׁ֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאָֽכְלָ֥ה וְאֵין־מְכַבֶּ֖ה לְבֵֽית־אֵֽל׃
֍ ֍ ֍
(ד) אמנם הטעם שאין ה' מקים את ישראל אינו מחמת שהשתנה רצונו מכפי שהיה קודם לכן, שהיה מקים אותם תמיד, אלא עדיין רצון ה' לקיימם ולהחיותם, כִּי כֹה אָמַר ה' לְבֵית יִשְׂרָאֵל, דִּרְשׁוּנִי, וִחְיוּ [ולא ימותו מהם תשעה חלקים, כפי שהתנבא עליהם בפסוק הקודם].
(ה) וְאַל תִּדְרְשׁוּ את עגל הזהב אשר בבֵּית אֵל, וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ, כי שם היו עושים תועבות אחרות ומרבים לפשוע, וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ, כי דרך שם היו הולכים לבית אל, כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה, וּבֵית אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן, ולכן משם לא תבוא לכם ישועה.
(ו) אלא דִּרְשׁוּ אֶת ה', וִחְיוּ, כי אם לא תעשו כן תתקיים בכם הנבואה על הפורענות האחרונה [שהובאה לעיל (פ"ד פי"א)] שיהיו כאוד המוצל משריפה, ואם לא תשובו עתה, פֶּן יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף, כי גם האוד המוצל יישרף, וְאָכְלָה האש וְאֵין מְכַבֶּה לְבֵית אֵל, כי לא ישאר מהם מאומה [ורמז בכך גם על המרד שהתהווה בימי מלכותו של הושע בן אלה, האחרון למלכי ישראל, שמחמת שרצה לבטל את עבודת העגלים מרדו בו חלק מהעם, ונעשתה מרידה ומחלוקת גדולה בין העם, ואש המחלוקת אכלה בעם עצמו], וכיון שהתרה בהם על כל זאת, והם לא שמעו בקולו, הרי שהם היו הסיבה לנפילתם.
