שישי
ד' תמוז התשפ"ו
שישי
ד' תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 134, ספר איוב, פרק יח, ח-יא

 

ח כִּֽי־שֻׁלַּ֣ח בְּרֶ֣שֶׁת בְּרַגְלָ֑יו וְעַל־שְׂ֝בָכָ֗ה יִתְהַלָּֽךְ׃ ט יֹאחֵ֣ז בְּעָקֵ֣ב פָּ֑ח יַֽחֲזֵ֖ק עָלָ֣יו צַמִּֽים׃ י טָמ֣וּן בָּאָ֣רֶץ חַבְל֑וֹ וּ֝מַלְכֻּדְתּ֗וֹ עֲלֵ֣י נָתִֽיב׃ יא סָ֭בִיב בִּֽעֲתֻ֣הוּ בַלָּה֑וֹת וֶֽהֱפִיצֻ֥הוּ לְרַגְלָֽיו׃

 

֍              ֍              ֍

 

(ח) כִּי שֻׁלַּח בְּרֶשֶׁת בְּרַגְלָיו – הרשת הפרושה סביב לפח כבר דבוקה ברגליו, וכאילו בפסיעותיו הוא נוקב את הרשת הדבוקה לו ['שולח' מלשון נקב הנעשה על ידי חרב], וְעַל שְׂבָכָה [-רשת] יִתְהַלָּךְ, כי בכל מקום שהוא הולך הרשת הולכת עמו ללוכדו.

(ט) ומחמת כן ילכד בקלות, כי כאשר רק יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח – יתפס עקיבו בפח, מיד יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּים – הקשרים [מלשון 'צמה', שזהו קישור שערות] של הפח יקשרו את רגליו בחוזקה, שלא יוכל להמלט משם.

(י) טָמוּן בָּאָרֶץ חַבְלוֹ – החבל המוכן לקושרו טמון בארץ באופן שלא יוכל לראותו, וּמַלְכֻּדְתּוֹ מוכנה עֲלֵי נָתִיב – בנתיב הליכתו.

(יא) וכדרך שציידי חיות מבהילים אותם על ידי כלבים המריצים את החיה אל המלכודת, כך סָבִיב בִּעֲתֻהוּ בַלָּהוֹת – מלאכי חבלה יבעיתו את הרשע, וֶהֱפִיצֻהוּ לְרַגְלָיו – והם עצמם מניחים את הפח לרגליו, ללוכדו.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-1-ספר-דניאל-פרק-א-א-ב