לט וְאַתֶּ֨ם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אִ֤ישׁ גִּלּוּלָיו֙ לְכ֣וּ עֲבֹ֔דוּ וְאַחַ֕ר אִם־אֵֽינְכֶ֖ם שֹֽׁמְעִ֣ים אֵלָ֑י וְאֶת־שֵׁ֤ם קָדְשִׁי֙ לֹ֣א תְחַלְּלוּ־ע֔וֹד בְּמַתְּנֽוֹתֵיכֶ֖ם וּבְגִלּֽוּלֵיכֶֽם׃ מ כִּ֣י בְהַר־קָדְשִׁ֞י בְּהַ֣ר ׀ מְר֣וֹם יִשְׂרָאֵ֗ל נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה שָׁ֣ם יַֽעַבְדֻ֜נִי כָּל־בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל כֻּלֹּ֖ה בָּאָ֑רֶץ שָׁ֣ם אֶרְצֵ֔ם וְשָׁ֞ם אֶדְר֣וֹשׁ אֶת־תְּרוּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְאֶת־רֵאשִׁ֛ית מַשְׂאֽוֹתֵיכֶ֖ם בְּכָל־קָדְשֵׁיכֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(לט) עתה שב להתנבא אל אנשי דורו, שעבדו עבודה זרה אך באו לדרוש את ה' אצל הנביא, וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, שעובדים את ה' בשיתוף עם עבודה זרה, מקדישים את הבן הבכור לה' ומעבירים אותו למולך, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, כיון שאינכם רוצים לעבוד את ה' לבדו, מוטב יותר שאִישׁ גִּלּוּלָיו בלבד לְכוּ עֲבֹדוּ, וְאַחַר אִם [-מאחר אשר] אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי לעבוד אותי לבדי כראוי, וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ עוֹד בְּמַתְּנוֹתֵיכֶם וּבְגִלּוּלֵיכֶם – ולא יהיה חילול ה' בכך שאתם עושים את שני הדברים יחד, עובדים את ה' במתנותיכם וגם עובדים עבודה זרה, והגויים חושבים שאתם עובדים את ה', וכאשר אתם נענשים מתחלל שם ה', ולכן טוב יותר שלא תעבדו את ה' כלל, והכל יכירו שאתם נענשים על כך שאתם עובדים עבודה זרה.
(מ) אמנם אף שעתה אין עבודתכם רצויה, כי אתם מערבים אותה עם עבודה זרה, הרי לעתיד לבוא תהיה עבודתכם רצויה, כִּי בְהַר קָדְשִׁי, בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל – כאשר יהיה הר קודשי במרומי ההרים [כמו שנאמר "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב' ב')], נְאֻם ה' אֱלֹהִים, שָׁם יַעַבְדֻנִי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל ולא רק חלקם, כֻּלֹּה – כל העבודה תהיה לשמי ולא ישתפו בה עבודה זרה, בָּאָרֶץ המוכנה לקדושה, ולא בארצות העמים הטמאות, שָׁם אֶרְצֵם – יהיו רצויים לפני, וְשָׁם אֶדְרוֹשׁ אֶת תְּרוּמֹתֵיכֶם, וְאֶת רֵאשִׁית מַשְׂאוֹתֵיכֶם, והם הבכור, החלה והביכורים, הניתנים מראשית הדברים, בְּכָל קָדְשֵׁיכֶם – יחד עם שאר הקדשים.
