א רָאִ֨יתִי אֶת־אֲדֹנָ֜י נִצָּ֣ב עַֽל־הַמִּזְבֵּ֗חַ וַיֹּאמֶר֩ הַ֨ךְ הַכַּפְתּ֜וֹר וְיִרְעֲשׁ֣וּ הַסִּפִּ֗ים וּבְצַ֨עַם֙ בְּרֹ֣אשׁ כֻּלָּ֔ם וְאַֽחֲרִיתָ֖ם בַּחֶ֣רֶב אֶֽהֱרֹ֑ג לֹֽא־יָנ֤וּס לָהֶם֙ נָ֔ס וְלֹֽא־יִמָּלֵ֥ט לָהֶ֖ם פָּלִֽיט׃ ב אִם־יַחְתְּר֣וּ בִשְׁא֔וֹל מִשָּׁ֖ם יָדִ֣י תִקָּחֵ֑ם וְאִֽם־יַעֲלוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם מִשָּׁ֖ם אֽוֹרִידֵֽם׃
֍ ֍ ֍
פרק ט (א) נאמר לעיל (פ"ג פי"ד) 'כִּי בְּיוֹם פָּקְדִי פִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל עָלָיו, וּפָקַדְתִּי עַל מִזְבְּחוֹת בֵּית אֵל, וְנִגְדְּעוּ קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ, וְנָפְלוּ לָאָרֶץ', ומתנבא עתה על אותו הזמן שבו רצה הושע בן אלה מלך ישראל לבטל את עבודת העגלים, ומחמת כן מרדו בו חלק מישראל והלשינו עליו למלך אשור, ועל ידי זה נגרמה גלות ישראל מארצם, ובנבואה זו מבאר שהכל אירע בהשגחת ה', רָאִיתִי אֶת אֲדֹנָי נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ שבבית אל, המיוחד לעבודת עגל הזהב הנמצא שם, וַיֹּאמֶר, הַךְ הַכַּפְתּוֹר – המשקוף של בית המזבח, העשוי בצורת כפתור, וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים – מזוזות הפתח, ונהרס כל בית המזבח, והיה הדבר על ידי הושע בן אלה, שרצה להכרית את עבודת העגלים, וּבְצַעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם – ובתחילה 'נבצעו' כל העם, כלומר, התחלקו לכיתות כיתות, חלקם הסכימו לכך וחלקם מרדו במלך בגלל ביטול עבודת העגלים, ולאחר שהיתה מהומה ביניהם, וְאַחֲרִיתָם – אחרית הדבר היה שבַּחֶרֶב של מלך אשור אֶהֱרֹג אותם, לֹא יָנוּס לָהֶם נָס – לא ינצלו על ידי שינוסו משם, וְלֹא יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט, כי גם מי שיצליח בתחילה להמלט מההריגה, לבסוף תשיג אותו החרב ויהרג.
(ב) ומבאר מדוע לא יוכלו לברוח, כי גם אִם יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל [-בעומק האדמה] להסתתר שם, מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם וימסרו ביד האויבים, וְאִם יַעֲלוּ הַשָּׁמַיִם – לראשי ההרים הגבוהים, הנראים כאילו הם בשמים, מִשָּׁם אוֹרִידֵם לידי האויבים.
